בלי אוויר לנשימה
מילים: רן ירושלמי
לחן: מעיין עמיטוב
בעיניי צורבות הדמעות, על כל רגע איתך שלא יחזור הן בוכות.
לנגד עיניי חולפות העונות, אך אצלי רק סתיו והדמעות עודן
זולגות.
מוזר, איך עולמי הפך אכזר כשאמרת "אני הולכת".
עצוב, איך עולמי נבל ושוב רק סתיו, רק שלכת.
בלי אוויר לנשימה בלי זריחה, בלי שקיעה
בלי ליטוף, נגיעה בלי האחת, האחת והיחידה
מתי נאמר כשנשים אוהבות, על כל פגע שלא - יחזור הן סולחות.
כי בחיי שהסליחה היא המילה היפה ביותר בכל השפות.
מוזר, איך עולמי הפך אכזר כשאמרת "אני הולכת".
עצוב, איך עולמי נבל ושוב רק סתיו, רק שלכת.
בלי אוויר לנשימה בלי זריחה, בלי שקיעה
בלי ליטוף, נגיעה בלי האחת, האחת והיחידה
אם רק אשמע, מילה אחת שתיתן סיבה לאהבה, שבוערת בי בשבילה,
אומר לה שאני פה מחכה רק לה, בבקבוק נשארה טיפה אחרונה
והאלכוהול לא עוצר את העיניים מלהזיל דמעה אבל הדלת שלי פתוחה,
רק תבואי ונתחבק בעמידה.. נציל אהבה אבודה..
בלי אוויר לנשימה בלי זריחה, בלי שקיעה
בלי ליטוף, נגיעה בלי האחת, האחת והיחידה
אני מודע באשמה, מבקש סליחה, רוצה רק אותה, קורא בשמה, נובל
בחשכה, בוכה בשתיקה..
אך היא בשלה, מנתקת בלי לומר מילה..
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.