|
כשאני עושה צעד קדימה
אתה עושה צעד אחורה.
תיאום מופלא
כי איכשהו
יוצא מזה תמיד ריקוד
טנגו
צמוד
נוטף יצרים אפלים ותשוקה
כשאתה עושה צעד קדימה
אני אחורה נסוגה
אתה מכוון אותי
ללא מילים
במבטים
שחורים
מרוכזים
מהפנטים
שחודרים בי לב ורחם ונשמה
באצבעות ארוכות וחמות נוגעות-לא נוגעות
בתחתית מחשוף הגב
בשמלה האדומה
מצמררות
כבדרך אגב
מרעידות בי אדמה
מוליכות את עקביי הנוקשים בדיוק מהונדס בין רגליך
ולפתע - מצמידות אותי כל-כך חזק אליך
שאני חשה כל כפתור בבגדיך
ננעץ בעורי לנצח -
כל תפר בחולצתך הלבנה פורם בי מיתר -
ניחוח פניך המתוק והיקר -
כפי שכל תזוזה של תוויך
נחרטת בנפשי,
מנגנת בי כבכפתורי הבנדוניאון;
מלהטט אותי אליך
מבלי להניד עפעף
ואז, ללא הודעה מוקדמת -
משכיב אותי חסרת-אונים, נרעדת, בזרועותיך -
מחשוף חזי מצטמרר ורוטט מנשימה מואצת -
אוחז חזק
מתוך עוצמת זרועות
שנועדו לשלוט
בבאות.
ואז מרפה. ומלווה במבט
אותי חוזרת אל הקור. אל הלבד.
וזה היה בשבילך רק שואו.
ולי זה היה רק טנגו.
מחר, אחלום אותך
בסלואו.
19.11.06 בהשראת טנגו של המלחין הארגנטינאי אסטור פיאסולה |
|
הלו, מה את עושה
עניין? אני
במשרד!
אפרוח ורוד ניו
יורקי שעבד
בתאומים שוהה
אצל המאהבת
ב-11 בספטמבר,
לא מודע לבלגן
שהולך בחוץ,
ועוד מעיז לצעוק
על אשתו כשהיא
מתקשרת אליו
בהיסטריה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.