רק אחרי שהלכת פתאום הבנתי,
את היית לי אהבה.
והאהבה שלך הייתה קיימת, יציבה,
מלווה אותי מאור ראשון ועד שקיעה.

רק אחרי שהלכת פתאום הבנתי,
אסור היה לי לזלזל.
כל הפעמים שהבטחתי ולא באתי,
ושכחתי לצלצל...

רק אחרי שהלכת אני הבנתי,
כמה חיכית לי בסבלנות.
ואני במקום לחבק, אני דחפתי,
פגעתי בך בכל הזדמנות.

רק עכשיו אני רואה אותך,
ומתגעגע כל כך.
כנסי אלי לרכב, ספרי לי שטויות,
תהיי את כמו שרק את...

את הלכת אחרי אכזבות,
נשברת מולי ולא ראיתי.
ועכשיו אני קורא לך לחזור,
ואת, עם מי את, תגידי?

רק אחרי שהלכת אני הבנתי,
אני אוהב אותך באמת.
ואם תהיה לי אי פעם ההזדמנות,
אחזיק בך, אני נשבע ולא אלך ממך.

19.11.2006