טליה נחמיאס / מום |
המבטים התאוותניים שאתן משלחות לעברי,
לא מתמזגים לי עם העצבות החלולה בעיניכן.
אני לא מצליחה לקרוא אתכן, עם ניקוד או בלעדיו;
משתקפות בהדים שטופים צבעי מים
נעלמות מבין קצות האצבעות
מתעתעות
משחקות
מצחקקות
ואני לא בטוחה אם אני שם איתכן
או טובעת במצעים האדומים.
שלכן או ממכן והלאה?
אני מרגישה שאני מחמיצה אתכן
במחבואיי במילים יפות,
ההזדמנות שלי לקרוא
אתכן
מתמוגגת בניקוד מרצד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|