|
אתן לא מתחרזות לי, בצלילים שלכן.
המבטים התאוותניים שאתן משלחות לעברי,
לא מתמזגים לי עם העצבות החלולה בעיניכן.
אני לא מצליחה לקרוא אתכן, עם ניקוד או בלעדיו;
משתקפות בהדים שטופים צבעי מים
נעלמות מבין קצות האצבעות
מתעתעות
משחקות
מצחקקות
ואני לא בטוחה אם אני שם איתכן
או טובעת במצעים האדומים.
שלכן או ממכן והלאה?
אני מרגישה שאני מחמיצה אתכן
במחבואיי במילים יפות,
ההזדמנות שלי לקרוא
אתכן
מתמוגגת בניקוד מרצד. |
|
|
אם יגאל היה
יורה במירי
אלוני הייתם
אומרים לו תודה,
אז הוא רצח את
רבין, ביג
דיל...
תבינו, הוא היה
בלחץ של זמן
האוטובוס חזרה
כמעט הגיע, אמרו
לו שמירי כבר
יורדת, הוא חיכה
חיכה, שוחט ירד,
זוילי ירד, פרס
ירד, ומירי?
כלום!, פתאום
הוא רואה את
רבין ומהעצבים
של לאחר את
האוטובוס הוא
נאלץ...
בסוף לקחו אותו
בהסעה של
המשטרה, אבל
החארות האלו לא
הביאו אותו
הביתה מאז.
עו"ד שמעון
מזרחי, מגן על
לקוח |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.