שיר מ. גלבוע / כל הביחד הזה |
עד האופק הבודד,
הרועד
כששמש ניצחית בוערת
היא תחכה לך.
ובכל לילה מואר בירח מלא
תתגנב אל מחשבותיך
תכשף את ראשך המלא הזיות
ותחזיק בליבך סבוך הקוצים.
כשתתעורר ממסע משכר
ותחזור אל חייך הגלמודים
היא תהיה שם, עד כלות ימיך
שקועה בראשך
לא תאפשר לך אחרת
כי איך תחיה בלי
כל הביחד הזה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|