בוקר על שבת
חצויה בין אור לחושך,
זמן מוקדם כל כך שהכל שקט סביב,
רק החתולות הקטנות מייללות ומגרגרות
כשהן מתחככות לי במכנסיים
אני מרגיש שמשהו חשוב מתחיל כאן,
אחרי כל כך הרבה זמן של נדודים,
נראה לי שמצאתי משהו:
הבטחה להבנה,
התחלה של שינות מחובקות
כבר בחורף הקרוב
עדיין אני לא מאפשר לזה להשתלט,
להציף את האברים באש הקדמונית
המשתקת אותי מכל עיסוק אחר,
(האם זה לא היה רק בשבוע שעבר
שאיבדתי שליטה וצללתי אל מקום
שבתחתיתו אין
ולו טיפה של אהבה?)
נראה לי שמוטב שאצא קצת לשוטט,
יש יום יפה שטוף בשמש בחוץ,
ולי יש כל כך הרבה זמן פנוי פתאום,
בכלל עד שתתעוררי מחלומות הורדים
הנלווים ללילה הראשון של המציאה החשובה
עד אז כבר בטח יהיו צהריים
עד אז כבר אמצא את השקט
טבול במים, על איזה מזח
ואולי מאוחר יותר, בשניים
עוצם עיניים, רחשי הים ממלאים את האוזניים,
שמש אדירה שורפת באור את החושך,
שוכב על הדשא ומוצץ סיגריה,
יפו רדומה ומקסימה רוכנת על המים,
בפיהוק שנמשך לפחות אלף שנה,
אני אוכל סנדוויץ' שהכנתי קודם
ומקשיב פעם נוספת לשירים של אהבה ושל שנאה
של לאונרד כהן
זו המוסיקה שמתקשרת אצלי להיכרות איתך,
כל משפט מחובר לרגע הנוכחי
בקשר אחיד בלתי-נתפס
וכשמקשיבים היטב נדמה שאפשר לצפות את העתיד שלנו כולו,
ממתין בלתי מפוענח עדיין בין הצלילים,
יש בו רמז קודר, דווקא
אני שוכב על הדשא ומביט בעננים חולפים מעליי,
חושב כמה מקום לשניים יש לי בחיי,
ואיך, מהצד השני הם כל כך מושלמים,
גם לבד אני יודע כבר את כל הדברים
שיעשו לי טוב,
שיגרמו לרוחות ההשראה לחלוף דרכי תדיר
נווה צדק, קבוצת תיירים ענקית חוסמת את הסמטאות הצרות,
גם כאן השארתי מלאי גדוש של זכרונות,
הפסנתרנית ששיגעה אותי בימים של קיץ ראשון
שנוכחתי לדעת שעדיין יש בי מקום לאהוב
אני לא מספר עלייך לאף אחד עדיין,
אני הולך על הטיילת ושר על הפעם,
שהאהבה קוראת לך שוב, בשם,
בכל מקום זוגות יושבים סמוך למים
מתחבקים,
ילדים קטנים בונים ארמונות בחול
ומשחקים,
(מעניין למה במקומות היפים ביותר
יש תמיד רק מבוגרים וילדים
ואף פעם לא צעירים)
אני קולט את הים לקירבי,
מכיל אותו על התחושה המיוחדת הזו,
שיש לי סוד,
אני שומע את הקול שלך בפעם הראשונה
והוא מבשר טוב,
אני חולם בעיני הרוח,
את הפעם הראשונה שניפגש
יהיה זה כמכה מסנוורת של ברק,
עם ניצוצות וזרקורים וכל העסק
אני משתדל לא להתרגש יותר מדי,
להיראות קודר ומופנם כדרכי לרוב
אבל לפעמים חיוכים מפלחים
את המסך הסמיך
ואני מניח מבט מהופנט באוויר
ונכנע להם
אחרי הכל יש לי סוד |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.