ג. סתיו / מתפוררת |
דווקא מתוך השנאה את פורחת
דווקא מתוך הכאב את צורחת
באושר.
למה את מגשימה את עצמך רק כשמציבים לך גבולות.
למה את עוצמת עיניים בדיוק כשאת הכי צריכה לראות.
את שונאת את כולם, יותר מהכול את עצמך
איך את אוהבת כל כך רק את מה שרחוק ממך
שוברת כללים בחוסר שפיות
בין אמת עירומה לתהלוכה של שקרים
קשה לך לחיות
אז את מנסה בכוח לא להבין
את מה שכל כך ברור
העולם קצת יותר שחור
כשאת לא משיגה מה שאת רוצה
העולם קצת יותר אפל
כשהלב שלך שבור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|