|
הנשים בחיי מציירות פורטרטים.
האחת, מחפשת את הגבר
בתוך עצמות לחייה
צובעת את שקעיה בצבעי מלחמה
אדום גבר צהוב גבר כתום גבר
ורק עיניה משחירות
את נשיותה.
השניה אוספת את המוות
מכל איברי גופה
ודוחסת אותו אל מבטה.
פעם הורידה לעצמה את כל השערות
והפכה פגיעה יותר בתוך המסגרת
מייד סגרה את מבטה לעצמה.
השלישית מדייקת אבל בשפתיה
סוד קפוץ כמו האגרוף
שלא ציירה מעולם.
ורק אני עומדת מול מראה
ובת דמותי מפרשת אותי אל כלאה.
בית המשפט אמר דברו.
פעם פסיכולוג אחד כתב באיזה מאמר
שאגואיזם זה מצב
בו מה שאתה רואה מולך
זה אתה
כל כך אתה עד שסימן הלידה החבוי ביותר
הוא אתה.
הכל עניין של כתם. |
|
|
אני ממש רוצה
לתת לך
חיבוק...
אבל חיבוק מוביל
לנשיקה, ונשיקה
מובילה לליקוק,
וליקוק מוביל
למציצה, ומציציה
מובילה לזיון.
רוצה חיבוק?
פופסיקית קטנה
ונחושה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.