ויטל גיל / חורף אחד בצבא |
חורף שהולך ואוזל
מנקה את פתיתי השלג מהטנק
השלג בקרוב יגמר
וכל טיפה לבנה שיורדת
מקצרת את חיי בשניה
מתוך אספקת החורף האוזלת
המותירה אותי בנדודי שינה
נותר לי עוד חורף אחד בצבא
חורף גלמוד ובודד
פרץ חיים שוטף אותי החוצה
מהמרחב המוגן אני נודד
האויר הקר מחזיר אותי לחורף שעבר
מוקף בפנים מוכרות
נמצאים בכלים במקומות רחוקים
חיילים אשר ימשיכו לירות
וכל טיפה לבנה שיורדת מותירה בי ספקות ותקווה
מזכירה לי את הילד הטוב שהייתי בימי האחרונים בצבא
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|