אודם טבעי נערי על שפתיך הרכות, אלו שמהן ינקתי דם.
העולם מופשט, והפוני השחור שלי מסתיר את עין שמאל,
אני מעבירה דרכו את ציפורני הארוכות, נכרכת סביב גזע עץ
בשטחי יהודה ושומרון, שם - את נראת לי לפתע כמו חלום.
כמו סוריאליזם אמיתי, אני נפצעת, אני מדממת,
על סקס סאדיסטי אני כל היום חושבת - כמו נקודה וורודה בנוף
החורפי, החיוור, חסר הגוון שמשקיף על אלון מורה.
ואתה עוקץ אותי, לא רק באצבעותיך,
אתה עוקץ אותי במילותיך, מחצין את הילדותיות שבך -
מנסה למשוך את תשומת ליבי באכזריות הזכרית שלך -
אני סופגת שעשוע מחוסר הביטחון שלך,
אף על פי שאני לא אוהבת ילדים קטנים,
רק כאלו שזוכרים בעל פה מונחים רפואיים.