אין טעם לשתיקה -
כשפעם ידענו שהיא מתוקה אך חמצמצה.
כל השדות בוערים הלילה הזה,
ליבי מייחל שישאו רק עשן ואפר למרחקים,
כי בכל זאת אשאף,
ואקח לריאותי -
זוהמת אנוש מבריקה.
מנצנצת למרחקים,
מסנוורת אנשים שבעי רצון יתר על המידה.
הבועה הארורה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|