- שלום.
- בבקשה תנמיכי את הקול, את מפריעה לאנשים.
- אני לפני שנה פחות יום לקחתי מכאן גיל 17.
- החזרי גיל 17 של ה-18 לספטמבר זה מחר. היום זה של ה-17.
בבקשה תחזרי מחר, את מעכבת את התור.
- לא, את לא מבינה, אני לא רוצה להחזיר את גיל 17.
- איבדת אותו? עשית נזק? כי אם כן את תצטרכי לתת לנו פיצוי
כספי הולם בהתאם.
- לא, שום דבר. אין שום פגם. הכל חדש נקי ומצוחצח כמו ביום
שקיבלתי אותו.
- מצטערת גברתי, אני מתקשה להבין את הבעיה.
- הבעיה היא שעוד לא סיימתי אז אני פשוט רוצה הארכה.
- הארכה? למה את מתכוונת?
- אני רוצה להשאיר את גיל 17 אצלי עוד קצת.
- בלתי אפשרי.
- את לא...
- בלתי אפשרי!
- תקשיבי שנייה...
- בלתי אפשרי!!
- אבל לא מיציתי! אני רוצה עוד! אני צעירה מדי בשביל להיות בת
18! אני לא יכולה להיות כל כך מוקדם בת  18! יש עוד כל כך הרבה
דברים שלא הספקתי לעשות בגיל 17! לא מיציתי רבע מגיל 17! אני
לא יכולה להפוך ל 18! זה חצי חיים!
- גברתי, אני מבינה את ההרגשה שלך, אבל אין שום דבר שאני יכולה
לעשות בנידון. תחזרי מחר, תחזירי את 17, תקבלי את 18 ותתמודדי
עם זה כמו כלום.
- לא מחזירה.
- מה?
- לא מחזירה, מה תעשי?
- במידה ולא תשאירי ברירה, אני אאלץ לערב את הרשויות המתאימות.
- נו, בחייך... תעשי לי ג`סטה. תשמעי, תני לי לשמור את גיל 17
אצלי עוד שנה, ושנה הבאה אני אבוא, תני לי  ישר 19, בסדר?
- מצטערת גברתי, לא יכולה לעזור לך. תחזרי מחר עם גיל 17 תקבלי
18. אני מציעה לך לנצל את היום האחרון איתו כמה שיותר, אם כל
כך קשה לך להיפרד ממנו.
- את יכולה להיות בטוחה שזה מה שאני אעשה! אני הולכת לחיות
כאילו זה היום האחרון שלי בחיים ולעשות סימולציה בפסיכומטרי
ומבחן באנגלית עד 00:00 בלילה כאילו אין מחר!


במקור היה אמור להתפרסם ב-18/09/2005