נינט טייב, בדיסק הבכורה שלה, מצליחה להצטרף לשילוש הקדוש -
מירי מסיקה, איה כורם וקרן פלס - וליצור (אם אפשר לשייך את
מוצר הקרטון הזה לפועל 'ליצור' על הטיותיו השונות) מוסיקה
שטחית, חסרת מעוף, משעממת ברובה, גלגל"צית להחריד וקיצ'ית עד
כדי גועל.
אם המטרה הייתה להיכנס לפלייליסט, אז ברכותי נינט, את בדרך
לשם. אבל עם קצת יותר תעוזה וקצת יותר מקוריות, היית יכולה
לעשות איזשהו שינוי. קהל המעריצים שלך היה קונה את הדיסק גם
אם היית מקליטה את עצמך מקיאה את ארוחת הצהריים וקוראת לזה
"קטע אינסטרומנטלי מס' 5 - שקשוקה בפיתה אצל אבו חסן".
אבל לא צריך ללכת לקיצוניות כזאת. היית יכולה פשוט להקליט
שירים טובים, ולא עוד להיטי מיינסטרים שנכתבו לפי אותה נוסחה
ידועה ומשומשת שכל ילד בן ארבע יכול היום להפיק לפיה אלבום
קונספט שלם בן ארבעים ושמונה רצועות.
השיר הפותח את האלבום נשמע כמו העתק אחד לאחד של השיר החמישי
והשמיני. השיר השלישי זהה לשביעי, וכולם בכל מקרה נשמעים כמו
הכלאה בתנאי מעבדה של שלוש הבנות שאין להזכיר את שמן (ע"ע
שילוש קדוש בלה בלה בלה...).
צר לי רק על אביב גפן שהפיק ואפילו טרח וכתב חלק מהשירים,
שבאחת הרס לעצמו את השם שטיפח לעצמו בעשור וחצי האחרונים,
כרוקר הרע של המדינה הקטנה, ופתאום מתגלה כשמאלץ ממוסחר כמו
כל היתר.
בקיצור ולעניין, המלך הוא עירום, וכדאי שמישהו יגיד את זה מהר
ככל האפשר כדי שנוכל לשבת עכשיו ולהתפנות לטלנובלה החדשה
שמאיימת לתקוף אותנו בקרוב מאד - דיסק הבכורה של יהודה סעדו,
או לחלופין מופע המחול של אור כחלון.
האמינות מחייב - כותב שורות אלה לא שמע מעולם את האלבום של
נינט ובעזרת השם גם לא ישמע.