יפית שפירא / איך את |
איך אני שוכב ואת רוכבת,
למעלה.
איך השפתיים שלך עולות ויורדות,
בשאיפות קצרות,
על הסיגריה.
איך השפתיים שלך עולות ויורדות,
בנשיפות קצרות,
על הזין שלי.
איך הידיים שלך מחוספסות ומזיעות,
בתוכך.
ואת נושכת את הכרית,
ואני נושך אותך,
ואת בוכה ושורטת,
ואני מכאיב לך רק עוד קצת.
הצרחות שלך מתערבבות בשלי,
נמוגות בצליליי המוזיקה הכל כך לא מתאימה לרגע.
בלילה,
כשאני חושב עלייך,
אני נוגע בעצמי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|