שרון גרין / נושך את השתיקה |
ואם לרגע שקט, מתוך הרעמים?
ואם נדמה שקר, כשבעצם דיי נעים?
ואיך הכל מוזר, חסר מעצורים.
וצמרמורות בגוף עוברות, מן רחש בתוכי
דאגה נובטת ברגע שרירותי.
כעס מתפתל החוצה, נושך את השתיקה
ואת לבד יושבת, יושבת ומחכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|