תכלת השמיים / זוכרת |
והזיז את הצדפים מקרבתו,
זוכרת את אותו הירח שקרץ לי כשהיה שלם,
ואותנו אני לא זוכרת, נאבדנו בעצמנו.
זוכרת את החיבוק הליטפה,
את האהבה,
את שריקות הרוח בין גל לגל,
את החיוך של שנינו שצלל אל
תוך רשת חבויה ונתקע שם לעד,
זוכרת את הכוכבים שנפלו כשהתרגשנו,
זוכרת את העננים שהראו לנו ציורי אהבה.
היה לי קר חיממת אותי,
היה לי כואב ריפאת אותי,
היה לי מוזר,
עדין מוזר,
שיקרתי,
לא זוכרת, זה לא קרה,
שיקרתי,
אבל כך רציתי שזה יהיה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|