פוסעת את צעדיי בדרכים ברורות
אשר עוד מוכנות מדורי דורות
הכל מסודר, מובן, מוכן וחתום
כי בתום הסיפור כולם נפגשים באותו מקום ארור
ומה אם טיפה אגוון ואשנה במעט
האם כולם ישנו מבט, ירימו גבה וישאלו למה?
כולם כל כך מרובעים   והולכים בדרך הישר
אני מעדיפה פיתולים, ירידות ועליות אם אפשר
מתעבת ת'שיגרה - היא צרה צרורה
חיים ללא הפתעות אלו חיי מסכנות
לכן לא אפסע בדרכי הכתובה
אלא בכוונה אגרום להרמת גבה ואף לטעייה
מה עבר לה בראש? כך יאמרו כולם
ואני אענה הזכות לראות את העולם בדרכי האישית
ולא מתכתביה של עין פרימיטיבית


18.10.06