|
אני נושא את שמך
מעל גלי כנרת ענוגים
והוא נישא כמפת מטמון עתיק
בתוך בקבוק חתום.
והוא מפליג אל ארצותייך -
חופים רחוקים
אני עונד את שמך בצרור ליבי,
והוא תכשיט ישן
רוצה לחזור לאהובתו
המצפה אי שם בחופים כוזבים |
|
|
שערו בנפשכם אשה
שופעת, גדולת
חזה, ישבן
מהודק, ירכיים
מרטיטים, פני
אלה, צואר
ברבורי.
גמבה היא
ההיפך.
זוזו לסטרי,
מאוהב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.