New Stage - Go To Main Page

די בי
/
דיאלוג

כבר לא רוצה לומר כלום,
לא רוצה להוציא מילה.
כשאתה אומר "דברי!" ומצביע בקשיחות לב
אני מרגישה חמלה כלפיך וכלפי האצבע שלך.
פעם, כשעוד רציתי לזעוק,
לצרוח אפילו מהחריצים במוח שלי -
לא הגבת בכלל,
האצבע נשארה למטה כאילו בכוונה.

ואני, מה עשיתי אז?
תגיד לי: מה עשיתי?
מה צעקתי,
האם רק השמעתי קול או שהיו שם גם מילים?
ומה היו המילים או הצלילים
שבגרון ניחר
ובפה יבש
זעקתי?
עזרה או מחילה או סתם שריטה שיצאה משליטה?

ואיך לא עוררתי בך כל תגובה
איך נשארת כמו קיר ואפילו לא הרמת יד בביטול,
אטום כמו בקבוק לפני המכתב,
כשבזעקה כל-כך ארוכה וכואבת
איבדתי את כל קולי ואת כל כולי,
תרתי משמע?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 17/11/06 1:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
די בי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה