|
הקיץ כבר מרפה
מחיבוקו הרך החם
ורואים הרבה ירוק
הצהוב כבר נעלם
עננים אפורים כבדים
מאיימים להוריד גשמים
והרוחות ממש חזקות
הקור המקפיא חודר לעצמות
הגבלת את כל פעילויותיי
וקיצרת לי את היום
דיכאת את כל מחשבותיי
ולא הענקת לי חום
חורף, אני כבר לא אוהבת אותך
נשארת דיכאוני אפור ועצוב
כמו שהיית בהתחלה
חורף, אתה תמיד תהיה חשוב
תמיד מצפה לבואך
ורוצה שתלך כשאתה בא
איני יכולה לחשוף את עצמי
קברת אותי תחת שכבות
שיהיו במקומך עבות, חמות
ואולי שיהיו לי סתם כבדות
אין לי חשק או רצון
בכלל לקום מהמיטה
מסתכלת מהחלון
ורואה אדמה בוצית ורטובה
חורף, אני כבר לא אוהבת אותך
נשארת דיכאוני אפור ועצוב
כמו שהיית בהתחלה
חורף, אתה תמיד תהיה חשוב
תמיד מצפה לבואך
ורוצה שתלך כשאתה בא
החורף הזה הוא לא המוכר
מחשבותיי שמחות
וכבר לא כל כך קר
החורף הזה שונה מאשתקד
כי בחורף הזה
אני לא לבד |
|
|
פעם כחל, פעם
אדום, פעם שחור,
זה עד כדי כך
משנה?
זאטוטה
פסיכודלית
מעבירה ביקורת
על ז'אנר
קולנועי מסויים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.