אני לא מדברת על מזג האוויר, יש בשביל זה את החזאים.
אני לא מדברת על המצב, יש בשביל זה את הפוליטיקאים.
תאמין לי אני לא מבינה דבר אחד בפוליטיקה.
אני לא מדברת על הדרך שזורמת, יש מספיק דיווחי תנועה ברדיו.
אני פשוט לא מדברת, כי כל מה שכבר יכלנו לומר כבר נאמר.
בוא לא נוסיף עוד אש למדורה, המצב בוער כבר ככה.

אני לא סופרת את השעות, הדקות והשניות שאנחנו כבר לא ביחד.
אני מאמינה שזה לא טוב בשבילי לשאול כל רגע עוברי אורח מה
השעה.
אני כבר לא סופרת, כי את הבגרות שלי מזמן סיימתי.
תמיד האמנתי שאחד ועוד אחוד זה שתיים, מסתבר שזה תמיד היה אחד.
כך היה, כך יהיה גם מחר.

אני לא בוכה. כן, יש דברים יותר גרועים מזה.
מי יודע, אולי זה יעזור קצת למפלס הכינרת.
אני לא צועקת, אחרי הכל אני לא באיצטדיון כדורגל או הפגנה
נסערת.
הקבוצה שלי לא ניצחה, אך גם לא הפסידה.
כן, היו כמה צעדי הגנה ממש טובים.
אני לא כועסת, יש בזה יותר מידי אנרגיה שלילית.
אנרגיה מבוזבזת שניתן לנצל על דבר אחר.

אני פשוט יושבת וחושבת, למרות שאני לא ממש רוצה לחשוב על כך.
חבל שעל המחשבות שלי אני לא ממש שולטת.
אני פשוט אתן להם לעוף, בידיוק כמו שאני עפה,
חופשיה לחלוטין משליטתך.