בנימין וולמן / רוח חיים |
בתנוחה יפה של שנה.
במיטתה
חזה עולה ויורד עם
נשימותיה.
בבוקר
היא תתעורר
תאמץ אותי אל
חיקה
ותאמר לי
"מעולם לא עזבתי."
"ומי זה טמון שם
בקבר?"
אני אשאל.
ואין קול מוכר שיענה לי.
ואין קול.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|