יושב בחדר קטן סגור
מחבק כותונת, בוהה בעיפרון שבור
יום רודף יום ולילה לילה
כשהכל מתהפך ולמטה למעלה
אצלי בראש מתרוצצות מחשבות
על מה שהיה ויכול להיות
דוקטור, באמת הייתי שמח לעזור
אבל גם ככה אני רואה הכל שחור
אתה אומר שאתה רואה התקדמות
כשכל מה שאני חושב זה "אומנות או נמות"
מה יהיה בסופו של דבר
כשהכל כבר נכתב או נאמר
וכל חידוש יהיה שימוש במילים נרדפות
או אותן המילים בשינוי סימני-פיסוק ואותיות
אני רואה שאתה מנסה לדבר אליי
אני לא שומע כלום כשדמי גועש באזניי
באמת נחמד מצידך
שכל-כך אכפת לך
אבל אתה יודע מה?
בוא ננסה שוב כשתשוב הדממה...