ניתי קספו / גשם |
לך...ילד שמיים
אני רואה אותך כל יום, ולא רואה אותך כלל.
מסתכלת על יופייך הבלתי נדלה, אבל לא יכולה לגעת.
רוצה לחבק אותך חזק אבל המרחק, מפריד, ולא מאפשר.
אני מושיטה את ידיי אבל הן קצרות מלהגיע...
העין מתעתעת ונראה כאילו התקדמה,
כאילו נוגעת, אבל אינה אפילו קרובה.
אתה השמיים ואני המדבר, אני אוהבת אותך, אבל לא מצליחה להגיע
אליך.
אולי תוריד מעט גשם, כדי שאוכל לדמיין אותך עובר על גופי...
ועם השיטפונות שיבואו, אחרוט אותך בנפשי עוד קצת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|