הרגשה כזאת של חורף
מציפה את עורקיי
נושמת את השקט
טפטוף הגשם באוזניי.
אוירה כה קסומה
שוררת לה בנחת
התמונה כל-כך שלוה
אך אני עוד מתייפחת.
את עיני איש לא מאיר
הבדידות כותבת שיר
השתיקה אינה עוזרת
השנאה עודה נשארת.
שמים מלאים לבן
מזכירים שיש גם טוב,
אך אליי הוא לא יגיע
לפחות לא בקרוב.
קשה לכתוב על הכאב
ועדיין זה בלתי נמנע
כי כל הסערות בלב
מחפשות מי שישמע.
רוע העולם גדל
הגשם עוד שוטף
המוות לא עוצר בטל
הים תמיד סוחף.
הטבע הוא כל כך גדול
אנחנו כה קטנים
אלוהים הוא כל יכול
אנחנו עבדים.
אנחנו פה לזמן קצר
אז בואו ננסה
מצב יכול להשתנות,
אז בואו נשנה.
כבוד, בגרות, ואהבה
להם אנו זקוקים
נמאס לחיות בחרדה
אנחנו מתפרקים.
ועד שנתעורר
יהיה כבר מאוחר
העולם יהיה שקט
רק כשלא יהיה מחר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.