עצוב לי הרגע
בוכים הימים
קפאה לי הנפש
בורחות השנים

בדד שם אשב לי
ציוץ לא אשמע
שקועה לי בלב עד
צווחת הדממה

נוסעת, חושבת
דומעת אין סוף
מתי יגמר לי
אראה שוב קצת נוף

תפסיקי ללחוש לי
מילים כה נוגות
רוצה לנגן לי
תחושות ענוגות

להביט שוב בשביל
ולראות שם עתיד
לצפות שוב בגיל
בשקיעת החמה

לחוש את הרטט
במגע הפסנתר
ללחוש לו על רגע
עליו הוא ויתר

נגן לי תוגה
ושיר לי אהבה
נגן לי ליטוף
ופרוט לי מחשבה

הלחן לי חיים
וכתוב במתים
את העצב שלי
אקבור בין הבקרים