|
כבר כמה שעות שבועות אתה בחדר האטום
כבר כמה חודשים שהחיים קשיים לא מתעוררים
הלב הקטן הלב הנחמד הלב המגעיל
רוצה כול כך לברוח לאלוהים
כול כך קשה לחיות פה בלעדייך
ומנסה לא לבכות
לא יותר מדי לחשוב
בחוץ הגשם שלקח אותה מפה
מנסה לחיות
מנסה למות
מנסה לצעוק
אוי למה זה היום האחרון
שלי פה
אך הכול התחיל ברגע ניגמר
שלוליות של תקווה
בין קירות של דם בן אדם נידקר
דלתות של סם ואך הוא ניגמר |
|
|
כשאני באמת רוצה
לתפוס ראש אני
הופך את מסך
המחשב שלי ומסדר
שורות של קוק על
הדף האחורי,
כותב בפילטר את
השם שלי,
ומסניף אותם אחד
אחד
סלוגן אחריי
סלוגן אחריי
סלוגן,
ואני מפסיק רק
כשמשהו נגמר או
הקוק או
הסלוגן!
או אני!
ק. מרכוס, ממתין
לאדולן, צורך
ניקוטין, ומנוזל
תמידי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.