מעוף האתמול (ססטינה)

כמו תמיד הרוח עושקת
דלי משקל,  אך אין ספק
הופכת אותם לבעלי מעוף
ובימי סופה ברוח נגדית
חבוקי אדמה , ספוני חול
ירימו ראשם , לאתמול

והנה גשם בא אתמול
ואדמה ים עושקת
עקיבות פנים נמחו בחול
ודרכי אדם מוטלות בספק
גלים נדמו  לו כחומה נגדית
פשוט ידים על המזח , חסר מעוף

ומה זקוק הוא למעוף
אם יחזור הוא לאתמול
שם ניצבת מולו הרוח הנגדית
אשר גשם ים ואדמה עושקת
חדל מזמן להתבונן בספק
זורה פניו היום בחול

כמו תמיד בסתם יום חול
בבוקר חדש,  לפני בוא המעוף
שוב רחצה פניה בספק
בחנה את יום האתמול
דמותו בבואה עושקת
חשה את משב הרוח הנגדית

כבדת משקל תחושת עמל נגדית
מילים נאספות לערמת חול
אשר טיפת דמעתה עושקת
בחיבוק הזה היא חסרת מעוף
ומה גבר רואה באתמול
מכרסם בה הספק

איש בעבר ואישה בספק
אנשים רבים עפים ברוח הנגדית
אישה למחר ואיש לאתמול
לבבות רבים טמונים בחול
כנף מסתבר אינה ערובה למעוף
רק עצם מעצמיו  ואש עושקת

במעוף הכלולות , איש ואישה
הרוח נגדית אינה עושקת עוד
רק הספק מנקר זיכרון של יום אתמול








 הססטינה נחשבת לאחת מהצורות השיריות הקשות ביותר ליישום.
הססטינה
כוללת שישה בתים, המורכבים משש שורות כל אחד, ומסוגר בן שלוש
שורות.

מבנה הססטינה מתייחד במילים הסוגרות את השורות. אם נציין את
שש
המילים האחרונות בכל שורה בבית הראשון באותיות 1-6, הרי שביתר
חמשת
הבתים תהיינה אלו אותן המילים האחרונות, אך כל פעם בסדר אחר
לפי
החוקיות הבאה: הסוגרת השישית בבית הקודם, היא הראשונה בבית
החדש.
הראשונה בקודם, היא השניה בחדש, החמישית הופכת שניה וכן
הלאה.
לכן, המבנה יראה כך:
בית א: 1-2-3-4-5-6
בית ב: 6-1-5-2-4-3
בית ג: 3-6-4-1-2-5
בית ד: 5-3-2-6-1-4
וכן הלאה.
הסוגר יסתיים במילים 5,3,1, אך חובה להשתמש במהלך השורות גם
ב2,4,6.