|
אדוות פנייך מפזזות שקיעה
מול בריזה מפריחה נתזי יין
ואני סומא
לסנוורייך.
בת שחוק-סוד בשפתייך
עת נשטף גופך הענוג
אל המים
וגלים מתנפצים אלי
חוף פועם
נצנוציך.
י.ר |
|
|
תראי אני לא
יודע
אבל אני עוד
צריך
לראות נשים
אחרות. את
יודעת
להכיר דברים
אחרים וכל זה.
(רגע של גילוי
לב ביו אדם
לחווה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.