|
אדוות פנייך מפזזות שקיעה
מול בריזה מפריחה נתזי יין
ואני סומא
לסנוורייך.
בת שחוק-סוד בשפתייך
עת נשטף גופך הענוג
אל המים
וגלים מתנפצים אלי
חוף פועם
נצנוציך.
י.ר |
|
|
אני אדם ציני,
שלחתי לא מעט
סלוגנים קשים
בחיי. אבל הפעם,
רק הפעם, משהו
רציני.
קראתי הרגע
עיתון, ותשמעו,
כואב הלב.
זהו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.