סמדר פימיאנטה הרשקוביץ / תובנות |
מתחברת אליך ממקום נקי,
תוגתך מתנגנת אל תןך נשמתי,
כיסופי הליל מביאים בשורות,
גשם.
סופה מתחוללת בפנים.
כולם כבר ישנים.
רק תוגתך מתנגנת אל תוך נשמתי,
אתה
האים מכיל את תוגתי?
כבר לא כל כך זרים.
אולי מגלגול קודם?
אולי בגלגול הבא.
אנחנו,
אותה חיה,
פצועה.
כמהה לאהבה,
נשמה חסרת מנוחה,
מחשבות נודדות,
פחד להכיל תשובות.
תובנות.
מוקדש לאיש יקר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|