לג'ונגל יש חוקים משלו,
יש חוקים שפשוט אי אפשר להסביר,
כן, לג'ונגל יש אלים משלו,
יש אקלים די אלים שקשה להגדיר,
בג'ונגל לחיים של אדם יש ערך מאוד יחסי,
כי בג'ונגל עסוקים בלשרוד, עצובים עד מאוד,
סוג של עצב בסיסי.
קרחת נשכחת של יער,
בין מיליוני עיניים בוחנות,
בקצה החד של התער,
מארשים של אבל ושירי חתונות.
בג'ונגל המתיחות רק עולה,
סימני שאלה ושלוש נקודות,
השנאה היא חינם, היא זמינה וקלה,
הדרך אבדה, אין סליחות, אין תודות,
אין רגש, אין רגש בסיסי,
רק תזכורת מתמדת לפחד עצור,
בג'ונגל חמלה היא עניין יחסי,
רק דרך כוונת רואים בבירור.
בקרחת המובטחת של היער,
חמושים במצפן יהיר ומושחת,
עגלים זהובים מסתירים את אור השחר,
בג'ונגל חיים משבת לשבת.
לא, לא התכוונו לאבד את עצמנו,
להתמכר לשדים בעיניים קרועות לרווחה,
אלוהים! עננו! עננו!
בקרחת היער כבר לא שומעים אותך.

   
9.11.06
נכתב לאחר ההפצצה המוטעית של צה"ל בבית-חנון,
20 אזרחים נהרגו