עכשיו אנחנו שנינו מסתכלים על אותו ירח שעטוף בעננים,
עכשיו זה כבר אנחנו שנינו שלא מרגישים, שנינו עטופים פחדים.
כהרגלי, זרוקה על המיטה, מרגישה דרך החלון את השמיים,
דרך העננים את הירח,
ואת דמותך המשתקפת דרכו.
אתה מונח במרפסת שלך, עינייך דהויות, שפתותייך ממלמלות שורות
נוגות.
אני שומעת אותך מתחנן שהיא תבוא.
גם לי עצוב, גם אני לבד.
דמעות נשמטות מעיני, השתיקה שלי חולמת... גם אני מחכה לאהבה.
עכשיו אנחנו שנינו מסתכלים על אותו הירח שעטוף בעננים,
עכשיו זה כבר אנחנו שנינו שלא מאושרים, שנינו עטופים ברחמים.
מתפללים שייפול כוכב, רק כדי לבקש ממנו שלא ישכח...
שלא ישכח, שעכשיו זה כבר אנחנו שנינו שנשארנו לבד.
גם אתה מחכה כמוני, שהירח יגשים משאלה, גם אתה רוצה למצוא
אותה, כמוני,
שנינו זקוקים לאהבה, שנינו מחפשים את מה שלא נברא.
לילה טוב לך, הלילה זה לא עבד.
לילה טוב לך, גם הלילה שנינו נרדם לבד.
מחר, שוב שנינו נשתקף באותו הירח שעטוף תקווה
גם מחר אנחנו שנינו לא נדע...
לילה טוב לך.
אני,
ההשתקפות בירח שלך.