עידו הראל / אתה הגורל |
כשאני הולך בחדר .
תשמיע אותי עד אינסוף
כעדות מרשיעה .
תנציח אותי כמו שאני.
צעיר,
מטומטם,
ללא הכרה
ללא פשרה
ללא ברירה .
תכה בי בזעם גולמי,
תמחץ אותי מתחת להררי אשפה,
תהדהד בקולך בתוך מנהרה במוחי,
תעשה בי כרצונך,
אתה הגורל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|