עידו הראל / האריה |
הפנים מאדימות .
הנחש פורס את עורו להפחיד נמיות.
המשימה בלתי אפשרית ,
היער סבוך,
הזמן הולך ואוזל,
הנשק דרוך.
המצלמה רועדת ,
אתה מרים את ידיך
ליד הקיר,
נשען על ניידת
עם אורות של דיסקוטק.
הכבישים חדים ,
העולם הוא אכזר,
מבעד למשקפי השמש
השוטר הוא איום מנוכר.
מוזיקת הרקע הולמת בך בראש,
אתה נכנס לצינוק אפל.
אפשר להשתגע,
אי אפשר לפרוש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|