"אני תמיד האמנתי שאפשר לנחש כיצד
ינהג אדם X במצב Y אם יהיה לנו כל המידע הדרוש
על האיש ועל המצב.
וכשהייתי קטן הרי ידעתי לנבא דברים כאלה בדייקנות.
והנה גדלתי והכל השתבש. הכל נטרף ונעשה לא צפוי ומסוכן מאוד.
ואי אפשר לדעת ממי להישמר: אפילו מתוכך אתה פתאום נבגד"
(דויד גרוסמן  עיין ערך 'אהבה')



זה כמו איש שמסתכל לתוכך בחורף
ואת
חוצה את הכביש לצד השני
לא יהיה מקום לשניכם על אותה המדרכה.


זה כמו שפנים קטנים
בעניבות וחולצות מכופתרות
משתמשים במילים כמו "מעולה", "מצויין", "אושר"
ואת אחרת, לא מאותו פס יצור
את בחורה יצירתית
ועצובה.


זה כמו במה
מילים של אחר
ואת אומרת
מגלגלת מהבטן החוצה
פעם את אחת מהנשים של צ'כוב
קוטפת דובדבנים, רוצה למוסקבה
פעם של טנסי ווילימאס
מסתובבת יחפה על פחים
בסוף את חוזרת הביתה,
את.