נמרוד דור / תוגתי |
ואין היא יודעת?
באפלולית של יום ו' זה
תוגה בפנים גונחת
רגע לפני היציאה
לחובתי, לקרוא שבוע
את לימודיי היא מפריעה
הו, תוגתי - סורה!
אך כמו הקודמת
גם היא ממאנת
אך למוד ניסיון אנוכי
ארדוף אותך, כי תברחי
ואז שולף אני הקסת
דיו, נייר ועפרון
את תוגתי רודף אני
עד הדף האחרון
והיא את חלקה מילאה
נסה היא בינות שורות
עתה היא לא מפנה ראשה
את המרדף אנטוש בזאת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|