ואם במונולוג חפצתי
מדוע זה לא אכתוב אחד
מדוע בשירה
אדבק ולא בלתה?
מדוע זה אומר "כטוב הוא"
בעיניי, בעיניה, בעיניו?
מדוע זה אתאמץ לקבוע
כאשר בחוץ שרב?
רק אמת תדבק לשוני
חיכי צדק יאהב
גרוני רק שיר צלול
של טוהר מילותיו
אין בחובי רצון לרוע
אין בגרוני ניכר
אך מדוע זה, הגידו
בכל זאת נפל דבר?
מדוע זה אתעקשה?
מדוע זה אומר רעה?
מדוע זה תנאים אציבה
לחפץ קר, על המיטה?
אולי כי גבול חצתה?
אולי כי את מפתן דלתי?
האם היה זה סף החדר
או כר הדשא לידי?
לא אדע זאת לעולם
לא ארצה לדעת גם
כי כשפסעה מחיי שלי
תומי לקחה היא מאיתי
אך חפציה את חדרי חולקים
כמו נקודות של קרע בנפשי
קיויתי שתקחם במהרה
שתחלץ מסמריה מנפשי |