זה סיפור על אדם שחלם חלומות
וברגע אחד התרסקו התקוות
עליו התנפץ גל של דמעות
והטביע עיניו ביאוש וזוועות.
הוא נזרק למעמקי מצולות
ולא היה אף אחד שמסוגל לרפות
הביצה התמלאה בדם
והוא כבר מזמן לא קיים.
יש אישה שמחכה לו ביער
רק איתה נמוג כל הצער
מלטפת בחום,
ונותנת לו את ידה
הוא צולל לאגדה.
הוא מתעורר עם לחישת שפתייה
היא מכבה את הייאוש לרגע
ובדקה שאחרי, חוזר לשהות בערפל
עוצמת הזיכרון היא הדבר היחיד שאת לבו ממתן.
האם הוא יתגבר ?
אני לא בטוח.
האם בחיים ישאר?
התאריך נתון לויכוח.
בנתיים הוא שוכב בחשכה
מביט בתקרה והרעידה לא מפסיקה
הרעידה לא מפסיקה!
יש אישה שמחכה לו ביער
רק איתה נמוג כל הצער
מלטפת בחום,
ונותנת לו את ידה
הוא צולל לאגדה.
הוא צולל לאגדה. |
