לוקח נשימה, שולח מבט
אל הרגש שבתוכי נמחק
לוקח נשימה אבל מרגיש שאני נחנק
שום דבר, לא גובר על המרחק
מרגיש כל כך משותק.
וכבר וויתרתי על אהבה
וויתרתי על קירבה
וויתרתי על עצמי ואיבדתי ת'תקווה
רק מושך את הימים
תקוע בבועה,
שוכב לבד ובוהה בחשכה
שמסביבי רק מתכהה.
שובר עוד גשרים
נכנע לעייפות הנוראה
נסגר בעצמי,
שוקע בדממה
לשומקום.
נמצא תמיד על ממתינה
לפחות לעוד איזה 20 שנה,
המשמעות לא ברורה.
וכבר וויתרתי על אהבה...
וכבר נמאס לי למשוך עוד מילים
כבר נמאס לי להשלים משפטים
רק רוצה שזה יגמר שאשן לנצח נצחים
ולא אתעורר יותר לעולמים.
וכבר וויתרתי על שירים
וויתרתי על המנגינה
נעלמו לי הבתים
ואיבדתי ת'תקווה
רק מושך את הימים
תקוע בבועה
שמתפוצצת לי בפנים
התקרה רק משחירה
לא רוצה לקום יותר מהמיטה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.