ספסלים שנטשת
חוזרים אליך בחלומות

זורק אבנים
על ילדות יפות

לאן אתה בורח עכשיו
שכלכך טוב לך בפינה
החשוכה שלך:
הסתגפות של כתיבה וקריאה
והתנשאות במסדרונות
המוסד הקולנועי בו אתה לומד
כשאתה מגיע עם מעיל כבד
וכולם עם חולצות קצרות

במילה אחת:
(אל) תתבגר

מה שנשאר מאיתנו
מפעם (כלום)
התאסף במיטה שלך
לשתיקה ממושכת
למשך אחר הצהריים
אחרי שבוע אקדמאי ראשון

(את יודעת שטוב לי לבד ככה)

נתנו לסדינים לספוג
את כל הצער והיופי של הבדידות
ואחר כך התקפלתי
כמו עובר בפינה
מתחת לשמיכה
(רחוק ממך)

התחשק לי להתכווץ ערום
מתחת לשולחן הכתיבה שלך
אבל פחדתי שתפחדי ממני

ואחר כך עוד תשאלי אותי
למה יש לי בעיה עם למצוא מקום
בו ארצה להמצא