חבל על מי שמת.
ומי שחי את יסורי המת
מה עליו?
הבור שלא מזמן היה פתוח
חתום הוא וסגור.
אך עמו הכל נפער.
במחי יד,
בסחיטת האצבע.
השאיר הוא שאלה.
עומדים על סף הבית
מזילים דמעה.
בית הנצח בית זה.
מנסים להבין אך לא ניתן.
הוא לא הלך
כי אם ידו שלח
בנו, בכולם.
לשוא נתן נפשו.
ברגע אחד,
פער הכל.
ובהנף יד, גם סגר
חתם. הייתכן -
היה הוא תם?
והרשע עומד בצד
שמח לאידנו.
ואנו כאן
ובלב תחושת מכאוב.
כי לא יודעים לשאול
הכיצד נתן עצמו
השליכהו אל השאול.
ובשעת החשיבה
מחפשים המחילה.
אם בשם הקהל הגדול,
אם בשם יחיד.
ואיפה הוא. |