New Stage - Go To Main Page

שי לי בכר
/
והעולם שותק

כשערפל כבד עוטף את השמיים,
העננים בוכים גשם של דמעות,
ימים עוברים,חורטים בנתיים...
מן המקלט נושאים אל על תפילות.
והעולם שותק.

הדמעות בעיניים,הפחד בלב,
ובפנים חור קרבות ענק,שדואב.
מתפתלים מחלומות,
דורכים על זכוכיות,
והעולם שותק.
הדם מחלחל עמוק,
הזיכרון רוצה למחוק,
את הימים המרים,
את הרס הבתים...
לא רוצים לברוח,כסלע איתנים,
אבל ממשיכים לשהות,
בחדר בלי פתחים.
והעולם שותק.
הדמעות בעיניים,החור בלב,
ועדיין כואב...
כן,זה עדיין כואב.
קרבות עקובים מדם,היכן המלאך השומר?
ובליבנו תקווה:"מתי כל זה ייגמר"
בשעות הקטנות גם הכוכבים חשוכים,
ומבליחים בניצוץ,את כאב הנופלים.
ונשארות רק הדמעות,
שביגון את הגרון חונקות,
רוצים לכבות את השריפה,
את אש הלחימה,
לעבור את המשבר,להצליח להתגבר.
ושהעולם לא ישתוק עוד!



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 30/1/07 8:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שי לי בכר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה