אוירון עף בשמיים ומסתכל סביב
הוא בודד ונודד מהרגשה להרגשה,
עט למעלה,למטה ושוב למעלה
ושוב למטה.
כשהוא עף בשמיים,קצת קרוב לקרקע,
הוא מסתיר את העננים הכחולים.
עושה צל על כל האדמה והבתים,
מחשיך את העולם
וגורם לי להראות בודדה.
אני מרימה את הראש למעלה,
לבדוק מה עושה לי את החושך ככה באמצע היום,
ורואה את האוירון הגדול,שעף בשמיים
ומסתכל סביב.
אני מרגישה אותו,ועפה איתו
למעלה,למטה ושוב למעלה
ובעיקר למטה
האדמה דופקת ברגליים
והראש בעננים,
האוירון נכנס למסלול נחיתה,
פה גדול.