תמר קולבים / שבר חרסינה |
חסר אונים לבדו,
פעם הקנה חום ואהבה
לפני שבירת צורתו.
את עוברת לידו בשלווה
מעיפה מבט חטוף
הוא חפץ באהבה
אך בפנים הכל שרוף
שבר חרסינה זרוק על הרצפה
שואף להיות שלם
אך הידית שלו השלמה
כיום מנופצת בשכם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|