לא רוצה להביט אחורה על חיי
ולגלות שהלכתי במסלול הלא נכון
לא רוצה להתמודד עם הבעיות שלי
כי אני יודע שאין להן שום פתרון
אני יכול לנסות להכחיש, להדחיק
זה ייתן לי שקט, לפחות לכמה שנים
אבל יום אחד זה פשוט לא יספיק
ובשנייה אחת זה יתפוצץ לי בפנים
אפשר להרוות את הגוף באלכוהול
אפשר לערפל את המוח ברעלים
אבל כשאני אקום ואפקח את עיניי
אלו יהיו עדיין
החיים הקטנים שלי
האם זה רק מזל רע או צדק אנושי
שמנסה לתקן את הטעויות שלי
אני מרגיש אותו כאן, הוא כל כך מוחשי
והוא נמצא, תמיד הוא מלווה אותי
לא מסוגל לפרוק את המטען
שמצטבר לאיטו בכל חיי
שומר הכל בפנים באופן מאורגן
ומתאמץ להשאיר אותו קרוב אליי