עשן, הכל עשן. יוסי אומר שבעצם העישון כבר נהיה חלק מאתנו,
וכולנו אנשי עשן. אני כבר לא יודעת. כל הפעולה של הוצעת עשן,
הכנת עשן, לאט לאט, זה קידוש מסוג אחר. בעצם כשיצרנו את
אורגיית הסיגריות שלנו, אף אחד לא האמין. כולם אמרו שזה רק
סיגריות, כולם כבר עשו את זה, אין בזה שום דבר חדש. אנחנו
הצלחנו להביא את זה למשמעות חדשה.

עשן, הכל עכשיו עשן. רן עושה מזה צחוק, הוא תמיד בא, מתיישב
ומחכה אותנו כאילו שהוא הקוף ואנחנו האדם. הוא יודע שהוא בעצם
רוצה להיות חלק ממשהו מיוחד, משהו שאנחנו יצרנו. קבוצה של
אנשים שהיה להם משעמם. אנחנו יודעים איך זה. קבוצה של אנשים
אחרי הרבה אלכוהול, עם קריז ניקוטין רציני.

עשן הכל היה עשן. עכשיו הכל שקט, כל המקום עמוס כוסות של שוטים
ובקבוקים ריקים. בדלים של סיגריות וכל המקום מסריח. לי זה כבר
לא משנה, אני כבר חלק ממשהו גדול יותר, חזק יותר. משהו מיוחד.