הכל
כאן כמו תמיד.
אפילו השמש
עדיין זורחת
מאותו מקום,
ושוקעת
באותה בדידות.
ורק
הלב שלי קצת
יותר מרוקן, והחיוך
קצת יותר
פצוע.
ואני,
תוהה אם תנסה
להציל אותי
הלילה.
אם תאמר לי
מילים יפות,
או תיתן לי
שתיקה אמיתית,
אחת כזו-
שלא באה לגמרי
בקלות.
ואולי גם הלילה-
לא תיתן לי
לברוח למקום שאליו
לא תוכל ללכת
אחרי.
תחייך אליי חיוך של
בית ותיתן לי לטבוע
בקרקע בטוחה.
ואולי.
תחפש אותי הלילה.
תציל אותי מפני עצמי
ותתעקש להשאיל לי מעט
ממך, קצת לעכשיו,
ובעיקר-
לתמיד.
ואולי,
עוד תסתובב.
אפילו, אם כבר תהיה רחוק
מפה.
אולי עוד תסתובב ותזכר
שאני מחכה לך
הלילה.
ואולי,
תשכח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.