לפעמים אני חושבת
מי אני
לאן אני שייכת.
אני אפילו לא מיוחדת
לפעמים בוכה
לפעמים מחייכת.
ואנשים אומרים
שזה רגיל
שזה קורה
ואז זה נגמר.
אבל אנשים לא מבינים
שזה מציק
כשכל הזמן זה אותו דבר.
מחשבות - מחשבות
כלום לא הולך
העולם מתהפך
ואני בתוך עצמי
שוברת ת'ראש
לא יודעת מה לעשות.
רוצה לברוח
רוצה לדבר
רוצה תשומת לב
ומקבלת הערות.
שזה לא בסדר
וזה יעבור
ולא צריך להוציא על אחרים
כאב וצער
עצב ודמעות.
רק שאף אחד
לא יכול לראות
מה קורה בתוכי באמת.
אני שבורה
ללא מוצא מהמצב הזה.
ואני כמו מטומטמת
עוד מאמינה
שבאמת קיים
מישהו בעולם
שיקשיב לי
וירצה אותי
ויעזור לי
למצוא את עצמי
בתוך כל הבלגן הזה...!