|
מציירת עננים במכחול
צובעת שמש עגלגלה בצהוב
לים הכחול מוסיפה אפור
שלא יהיה בו אור
השמיים סגולים ואפורים
ואנחנו אדומים ובוערים
משהו בוער בנו, אולי השקט
משהו צורח, אולי השתיקה
השמיים נצבעים אדום
השמש שולחת קרניים צהובות
וצובעת את השמיים בכתום
ולרגע אחד קטן אינני בן אדם
אני צל שחור מוכתם בדם |
|
|
ילד, אל תתחצף
אליי, אני מורה
כבר 32 שנה
וכנראה שאם עוד
לא הייתי המורה
שלך, אני אהיה
מתי שהוא."
(יודית, אמא של
נוי-נוי, נכנסת
בילד בן 7 שבסך
הכל שאל אותה מה
השעה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.